פסק-דין בתיק ה"פ 5212/06

1.      לפני בקשה לאישור פסק בורר (ה"פ 5116/06) וכן בקשה לביטול פסק הבורר (ה"פ 6074/07).

2.      בין הצדדים נוהל הליך בוררות בפני בית דין ירושלים לדיני ממונות ולברור יוחסין בפני שלושה דיינים. עניינה של הבוררות במחלוקת שנפלה בין הצדדים הקשורה לעבודות שיפוץ שביצע מר משה הלר (להלן: המבקש) עבור מר פקטור טוביה (להלן: המשיב) ולסירובו של המשיב לשלם למבקש את מלוא התמורה המגיעה לו, לדעתו, עבור ביצוען של עבודות אלה בשל טענות שונות שהיו לו כלפי טיב הביצוע. במהלך הבוררות מינה בית הדין את המהנדס מר חיים פינקלשטיין לבדיקת טענות הצדדים. המומחה מסר לבית הדין חוות דעתו. לאחר קבלת חוות הדעת פנו המבקש וב"כ למומחה בשאלות הבהרה, אך זה סירב, לטענת המבקש, ליתן תשובות והבהרות לחוות הדעת. ביום 19.1.06 ניתן על ידי בית הדין פסק הבוררות. בפסק זה אימץ בית הדין את מסקנותיו של המומחה ואת תשובותיו לטענות שהעלה המבקש וקבע שעל המבקש להחזיר למשיב סכום של 6,603$ בצירוף מע"מ וכי המשיב רשאי לבחור קבלן אחר כדי לסיים את ביצוע העבודות.

3.      לאחר קבלת פסק הדין ביקש המבקש מבית הדין ביום 29.3.06 להורות על עיכוב ביצוע פסק הבוררות עד לאחר חקירת המומחה. ביום 30.3.06 החליט בית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין כמבוקש וזאת עד לאחר חקירת המומחה.

4.      עוד קודם להחלטה האחרונה של בית הדין בדבר עיכוב ביצוע פסק הבוררות עד לחקירת המומחה הגישו הצדדים את הבקשות נשוא ההליך הנוכחי (המשיב הגיש בקשה לאישור פסק הבורר והמבקש ביקש את ביטולו).

5.      בקשת הביטול  שהגיש המבקש (ביום 18.6.06) בוססה כולה על הטענה שבית הדין לא אפשר לו לחקור את המומחה וזאת למרות שהמומחה התחמק ממתן תשובות לשאלות הבהרה שהגיש לו.

6.      בישיבה שקוימה ביום 19.10.06 הוסכם כי הדיון יוחזר לבורר (בית הדין) כדי לאפשר את חקירתו של המומחה.

7.      לאחר שהדיון הוחזר לבית הדין קבעה מזכירות בית הדין מועד לחקירת המומחה ליום י' בחשון. אולם המומחה דרש, כתנאי להתייצבותו לחקירה, שהמבקש יפקיד בקופת בית הדין את שכרו. אציין, שמדובר בסכום של 4,600 ש"ח שהיווה מחצית שכרו של המומחה עבור הכנת חוות דעתו, על פי חשבון שהגיש המומחה לבית הדין ביום 11.1.06, לגביו ניתנה החלטה על ידי מזכירות בית הדין עוד ביום יב' בטבת תשס"ו, ש"על הצדדים להעביר למזכירות בית הדין הכסף עבור המהנדס, על כל צד להעביר 50% מהחשבונית המצ"ב". מסתבר, שהמבקש אכן הפקיד בשעתו, ביום 1.2.06, שיק על הסכום האמור, אולם בהמשך הוא ביטל את השיק. על רקע זה ניתנה ביום 16.11.06 החלטה על ידי מזכירות בית הדין כי על המבקש להפקיד במזכירות בית הדין את שכר המומחה. לטענת המבקש הודעה זו הגיע אליו "מספר ימים" לאחר מכן וביום 26.11.06 הוא שלח לבית הדין הודעה כי יפקיד שיק להבטחת שכרו של המומחה לקופת בית הדין "עד ליום ג' פרשת ויצא" (לטענת המבקש בקשתו הייתה להפקיד את השיק עד ליום 18.11.06, אך נראה שהתאריך האחרון מקורו בטעות). ביום 26.11.06, משלא הופקד על ידי המשיב השיק להבטחת שכרו של המומחה החליטה מזכירות בית הדין על סגירת התיק. המבקש טוען שהמזכירות לא הייתה מוסמכת לקבל החלטה זו.

8.      בינתיים, ביום 7.1.07, לאחר שמזכירות בית הדין החליטה על סגירת התיק, הגיש המשיב בקשה חוזרת לאישור פסק הבורר.

9.      בתגובה הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול פסק הבורר. גם בקשה זו בוססה, כמו הבקשה הקודמת, על הטענה שלא ניתן לו על ידי בית הדין לחקור את המומחה. אשר לאי הפקדת שכרו של המומחה והחלטת המזכירות לסגור את התיק, טען המבקש שההחלטה ניתנה על ידי המזכירות וזו לא הייתה מוסמכת להורות על סגירת התיק. בנוסף הוא טען כי ביום 26.11.06, עשרה ימים לאחר מתן החלטת המזכירות על הפקדת השיק להבטחת שכרו של המומחה, החלטה שהגיעה אליו לדבריו רק "מספר ימים" לאחר מכן, הוא ביקש אורכה להפקדת השיק עד ליום 18.11.06 (תאריך זה, כאמור לעיל, מקורו בטעות), אך המזכירות החליטה לסגור את התיק למרות שלא חלפו 7 ימים מיום קבלת ההודעה על חובתו של המבקש להפקיד בקופת בית הדין את התשלום עבור המומחה, ולמרות שבקופת בית הדין היה מופקד שיק של המבקש.

10.  לאור טענות אלה של המבקש, פנה המשיב ביום 18.3.07 לבית הדין וביקש כי ההחלטה על סגירת התיק תיחתם על ידי הבוררים עצמם ולא על ידי מזכירות בית הדין. בית הדין ביקש את תגובתו של המבקש לבקשה, ולאחר קבלת התגובה החליט "כי התיק נסגר וכי פסק הדין  מיום י"ט בטבת תשס"ו עומד על כנו". בית הדין נימק את החלטתו בדבר אי הארכת המועד להפקדת שכר המומחה בכך ש"עד עצם היום הזה לא שילם צד א' את שכרו של המומחה וביה"ד אינו מוצא שיש מקום להסתפק ב'התחייבות' שלו, ולו מהטעם שצד א' ביטל את ההמחאה שנתן למומחה ביום 1.2.06". בנסיבות אלו "לא ראה ביה"ד לנכון להאריך לו את המועד וודאי שלא להסתפק ב'התחייבות' כאשר כבר הוכח שגם כאשר הוא מפקיד המחאה בפועל, בשונה מהתחייבות, גם אז מרשה לעצמו צד א' לבטל את ההמחאה". "לאור כל האמור", קבע בית הדין בהחלטתו, "לא מוצא ביה"ד לנכון להיעתר לבקשתו של צד א', ולכן מוחלט כי התיק נסגר וכי פסק הדין מיום יט' טבת תשס"ו בתוקפו".

11.  ב"כ המבקש חוזר על טענתו, שפסק הבוררות ניתן שלא כדין שכן לא ניתנה לו אפשרות לחקור את המומחה. את החלטת מזכירות בית הדין לסגור את התיק חרף החלטת בית המשפט להחזיר את הדיון לבית הדין לשם חקירת המומחה, הוא תוקף בטענה שהמזכירות לא הייתה מוסמכת להורות על סגירת התיק. גם לגופו של עניין, טוען ב"כ המבקש, לא היה מקום להורות על סגירת התיק, שעה שכל שביקש היה לאפשר לו להפקיד את שכרו של המומחה בתוך מספר ימים, מה גם שההחלטה על ההפקדה הגיעה לידיו רק יום אחד לפני המועד לביצוע ההפקדה. אשר להחלטת בית הדין עצמה, שלאור בקשת המשיב, החליט לסגור את התיק, טוען ב"כ המבקש, שהחלטה זו הייתה לא ראויה, שכן, ראשית, ברור הוא כי בית הדין לא ייתן החלטה שתשנה מהחלטה של המזכירות, וכן משום שההחלטה ניתנה מטעמים לא ענייניים.

12.  דינה של הבקשה לבטל את פסק הבוררות להידחות. הטעם היחיד שביסוד הבקשה הוא שלמבקש לא התאפשר לחקור את המומחה על חוות דעתו. לאור זאת הוחלט על ידי בית משפט זה ביום 19.10.06, בהסכמת הצדדים, כי יקוים דיון נוסף בפני בית הדין (כפוף להסכמתו), שבו ייחקר המומחה על חוות דעתו. אלא, שמסתבר שהמבקש לא עשה את המעט שנדרש ממנו כדי לממש החלטה זו, היינו, להפקיד את שכרו של המומחה בקופת בית הדין. הדרישה האחרונה שנשלחה על ידי מזכירות בית הדין למבקש בעניין זה הייתה בהודעת בית הדין כ"ד חשון תשס"ז. אולם, זו לא הייתה הדרישה הראשונה בעניין זה. שכן המבקש נדרש, כאמור לעיל, עוד לפני כשנה וחצי, ביום 11.1.06 להפקיד בבית הדין את חלקו בשכר המומחה בסכום של 4,600 ש"ח. המבקש אמנם הפקיד שיק על הסכום האמור, אך מאוחר יותר הוא ביטל את השיק. בנסיבות אלה, משהמבקש ביטל את השיק שהפקיד להבטחת שכרו של המומחה, ומשלא הפקיד את הכסף גם לאחר שקיבל את הדרישה האחרונה של מזכירות בית הדין בעניין זה, אני סבור שאין למצוא פגם בהחלטתו של בית הדין שלא לאפשר, בנסיבות אלה, את חקירתו של המומחה ואין מקום לכך שבית המשפט יתערב בהחלטה זו. המבקש אמנם ביקש להאריך את המועד להפקדת שכרו של המומחה, אך בית הדין היה רשאי שלא להיעתר לבקשה זו, וזאת גם לאור השתלשלות הדברים בנושא זה עד כה, וגם בעניין זה אני סבור שאין עילה להתערב בשיקול דעתו.

13.  לאור האמור אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות ומאשר את פסק הבוררות שניתן על ידי בית הדין ביום יט' טבת תשס"ו וכן מאשר את החלטת בית הדין שאשררה פסק דין זה ביום ד' באייר תשס"ז.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתן היום, ז' באלול, תשס"ז (21 באוגוסט 2007), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: